The Netziv, Reading Newspapers on Shabbos, in general & Censorship (part one)*
By: Eliezer Brodt
Previously, I have touched on the topic of the Netziv reading newspapers on weekdays and on Shabbos [here and here]. In this post I would like to revisit the subject, and also deal with some cases of censorship in the Netziv's seforim.[1] I would like to stress at the outset that this is a work in progress[2] and not intended L'Halacha; each person should consult his own Rav.
In 1928, R' Baruch Halevei Epstein described in his Mekor Baruch how on Shabbos his uncle, the Netziv, would read the Hebrew newspaper:
In 1928, R' Baruch Halevei Epstein described in his Mekor Baruch how on Shabbos his uncle, the Netziv, would read the Hebrew newspaper:
ואחר שקידש דודי על היין וטעמו מיני מאפה קלה, ואחר שקרא מעט בעתונים שנתקבלו מחדש... [מקור ברוך, חלק ד, עמ' 1790].Further he adds:
וזוכר אני, כי "המגיד"הי'דרכו להתקבל בכל ערב שבת לפנות ערב, ובלילה לא קרא אותו, מפני שליל שבת הי'קודש לו לחזור בעל פה על המשניות ממסכתות שבת ועירובין... וקרא בו (בהמגיד) במשך היום.
וכאשר נקרה, שנתאחר "המגיד"לבא בזמנו בערב שבת, הי'אומר, כי באותה השבת חש הוא כאלו חסר לו דבר מה, כמו שמרגיש "בשבת חזון". זה הרגיל ללכת למרחץ בכל ערב שבת, ובערב שבת חזון נמנעים מזה; וכן הי'אומר כי העתונים יחשבו לו כמביאי אליו ברכת שלום מכל העולם ועל כן יוקירם וייחל להם [מקור ברוך שם, עמ' 1794].
In 1988, Artscroll published part of this book in English called 'My Uncle the Netziv'. Lakewood Cheder distributed it as a fundraiser. A few months later, the Cheder sent out a letter apologizing for having sent the book and recommended not reading it. The Cheder explained that there were statements in the book which did not represent the Hashkofos of the Netziv. Jacob J. Schacter, in his frequently quoted article "Haskalah, Secular Studies and the Close of the Yeshiva in Volozhin in 1892,[3] speculates as to which aspects of the book this letter was referring; was it the author's description of the Netziv reading of newspapers on Shabbos?
There have been many articles written in the past about the Mekor Baruch, alleging plagiarism and the errors he made in his historical narrative.[4] Some have shown that quotes in his father's name about Chabad are unreliable. In the present article, I do not wish to add to that. It seems unlikely that that Rabbi Epstein would publish fabrications regarding his uncle's practices that were common knowledge.[5] His work received a glowing haskamah from Rav Kook; had R. Epstein penned outright lies about the Netziv, Rav Kook's rebbe, it is doubtful that he would have given such an approbation.
This assumption aside, we may adduce more concrete evidence as to the veracity of R. Epstein's report. In 1888, when Rav Kook he was 23 years old, he published the first issue of a periodical entitled 'Ittur Sofrim'.[6] This sefer had many impressive Haskomot from Gedolei Yisroel, among them the Netziv. The volume included a Teshuvah from the Netziv, where he writes:
במכה"ע... ולי נראה דודאי לעיין מותר בפשיטות
Here is a copy of the actual Teshuvah of the Netziv:
Later on in the same year (1888) Rav Zev Turbavitz in a letter to the Aderet, writes:[7]
כאשר הגיע לידי סי'עיטור סופרים חלק ראשון נבהלתי מראות הלכה הראשונה בראשית הפעלים לתורה מהרב הנצי"ב מוואלאזין שחולק על הש"ע שאוסר גם העיון בשטרי הדיוטות בשבת... והארכתי בזה ובודאי נחוץ הוא להדפיסה כי בודאי רבים יפלו על המציאה הגדולה הזאת, ויתלה עצמן באילן גדול ויתפארו בעצמן שכתורה יעשו...
He also wrote a letter to Rav Kook, where he says:
עיטור סופרים... והנה בפתחי אותו ראיתי ראשית אומרים בד"ת פסק הג'הנצי"ב מוואלאזין, ונשתוממתי מאד ושלח דברים ע"פ חוצות לחלוק על הש"ע וכן הראשונים והאחרונים בדברים של מה בכך, ובפרט להקל באיסורי שבת... והאמת אגיד לכת"ר כי אם לא היה שמו של הנצי"ב חתום על דבריו לא הייתי מאמין שיצאו דברים אלו מפי בן תורה ומה גם מפי גדול. ונפלאתי על כבודו שנתן להם מקום עוד בראש דבריו...".
R' Chaim Berlin writes this about his father's Heter in 1893:[8]
ועל דבר לעיין בשבת בהרהורא בעלמא בלי קריאה בפה באגרות רשות ובמכתבי העתים לא הי'כלל דעת מר אבא הגאון שליט"א, לקבוע מסמרים בהלכה זו ככל דבריו שבעטור סופרים, ולא בא אלא ליישב מנהג העולם שקוראים במכתבי העתים בשבת שסומכים בזה על משמעות תלמודא דידן עפ"י דעתם, שמפרשים דתלמודא דידן פליג בזה על תלמוד ירושלמי, אבל להלכה גם הוא יודה דקיי"ל כהירושלמי, וכה"ג מצינו בהרבה מקומות שכתבו הפוסקים ליישב מנהג העולם, שסומכים על דעה יחידית אף שלא כהלכה.
Without going into his reasoning, it seems clear that the Netziv, permitted reading newspapers on Shabbos.
In 1894, The Shut Bikurei Shlomo was printed (with a Haskamah of the Netziv). The first Teshuvah is a letter the author wrote to the Netziv in 1890, commenting on his Heter to read newspapers on Shabbos, which was printed in 'Ittur Sofrim'. The second Teshuvah is the Netziv's response clarifying his heter. He did not back down from it.[9] Even more interesting is that the letter of Rabbi Chaim Berlin, previously mentioned, is also to the author of the Shut Bikurei Shlomo.
Worth pointing out is, in the Netziv's Meromei Sadeh to Shabbos [116 b, p. 94] he writes exactly as he does in Ittur Sofrim, he just does not add in the words 'newspapers'. This clearly shows that he understood that this was the correct way to learn the Sugyah.
R. Meir Bar-Ilan also writes that his father, the Netziv permitted reading newspapers on Shabbos (Me-Volozhin LeYerushalayim 1:138). Apparently he did not agree with his brother, R' Chaim Berlin.
The Shut Meishiv Davar
R. Meir Bar-Ilan writes about his father's Teshuvot:
ולא עלה על דעתו לפרסם חידושיו הרבים על הש"ס ותשובותיו שהגיעו לאלפים. רק בסוף ימיו, כאשר הפצירו בו מאות ואלפי תלמידיו שיפרסם את תשובותיו, הסכים בקושי גדול להדפיסן בשם 'משיב דבר', ומפני שלא היה בידו העתקות מתשובותיו, כשם שלא נשארו העתקות משאר מכתביו, מוכרחים היו לקבצם משואלים שונים ולאספם ממקומות רבים. מתוך כך התשובות שנדפסו במשיב דבר אינן אלא חלק קטן מאוד ממה שהשיב... [מוולוזין עד ירושלים, א, עמ' 138][10].
It is interesting to note that these two Teshuvot [from Ittur Sofrim and Bikurei Shlomo] about reading newspapers were not printed in this 1894 collection.
In 1993, a new edition of the Shut Meishiv Davar was printed with a fifth section, which includes a collection of 109 Teshuvot and articles by Netziv from various places, including manuscripts. Noticeably absent are both of the Netziv's Teshuvot regarding reading Newspapers, from the Ittur Sofrim and Bikurei Shlomo.
In 2004, Eyal Mishulash was printed on the subject of reading Shtarei Hedyotot on Shabbos. At the end of the work [p. 240], he quotes a response from Shut Bikurei Shlomo and dismisses the opinion, based upon a Mordechai. The author does not bother telling you exactly who he is dismissing, namely the Netziv, which I believe is a problematic way to present facts; at the very least, mention that the author of the Heter is the Netziv. I feel certain that if the Netziv had forbidden it, his Teshuvah would have been printed prominently in the book.
It is worth noting that none of the various compilations dealing with this topic mention the Netziv's Teshuvot. Even Rabbi Ovadiah Yosef, who discusses reading newspapers on Shabbos in Chazon Ovadiah, 6:70-73 [one of the last things he wrote], does not quote these Teshuvot.
Reading newspapers during the week[11]
Rabbi Epstein writes:
כל מערכות העתונים העברים כמעט, מאלה אשר במדינה ואשר בחו"ל היו שולחים עליו את העתוניהם השבועיים והירחונים... חנם אין כסף, והיו מעתירים אליו כי יחוננם בספורתו מן איזה מין שהוא... והיו עתים ומקרים שנענה להם; ולקריאה תמידית וסדורית היו לו העתנוים "המגיד"ו"הלבנון"... [מקור ברוך, ד, עמ' 1794].
R Meir Bar-Ilan also writes the same (Me-Volozhin LeYerushalayim 1:138[12]):
כשהתחילו הצפירה והמליץ לצאת בכל יום והדואר בוולוז'ין היה מתקבל פעמיים בשבוע, וכל פעם באה חבילה שלימה של עתונים, היה אבא ז"ל מקפיד על כך, שאיש לא יקח ממנו גליון עתון, קודם שעבר על הכל.
He repeats this in his work Raban Shel Yisroel (p. 112).
Micha Yosef Berdyczewski writes in an article first published in 1886:
נצי"ב... אוהב תורה וחכמה, ומכתבי העתים שלא יקצצו בנטיעות ימצאו מהלכים בביתו... [מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, כתבים, א, עמ' 72]
Another student of Volozhin writes in his memoirs about the Netziv:
היה חותם על כל מכתב עת עברי וקרא בהם כמו ה'מליץ', ה'צפירה', 'היום', 'המגיד''הלבנון'ועוד [פרקי זכרונות, עמ' 127].
In his memoirs about the Netziv, yet another student of Volozhin writes:
הגר"הל [הגאון ר'הירש ליב] כידוע לא היה קנאי, היה גם מקוראי המליץ ואף ליודעי חן היה ביתו פתוח לקרות אותו.[13]
Similarly, Rabbi Moshe Shmuel Shapiro writes:
הנצי"ב עצמו היה מקבל בכל יום את הצפירה והמליץ [ר'משה שמואל ודורו, עמ' 62].
Censorship in the Meishiv Davar
Shaul Stampfer writes in his excellent book 'Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century' (p. 163) "Both R. Berlin and R. Hayim Soloveitchik read newspapers".
In a footnote he records the following:
My good friend Mr. Israel, upon reading this passage, consulted a copy of the first edition of Meishiv Davar, printed in 1894, and confirmed what Rabbi Oberlander said is indeed correct, the words 'Hameilits etc.' appear. However, when he checked another copy of Meishiv Davar, also printed in 1894, he saw that the words 'Hameilits etc.' had been removed! Thus proving that this censorship took place already in 1894!
It appears that the Meishiv Davar was printed twice in 1894 and already there are differences between the two editions.
The Mifal Bibliography Haivrit notes:
In a footnote he records the following:
"Rabbi Boruch Oberlander pointed out that, in the latest edition of R. Berlin's Responsa Meshiv Davar there is a curious omission. The original reads 'as published in Hamelits, 137 in 5687' but in the new edition reads simply 'as published in 5687' (… Meshiv Davar ii. [p.]71 (responsum 8). Despite the omission in the current edition, it is clear that R. Berlin read newspapers."[14]
My good friend Mr. Israel, upon reading this passage, consulted a copy of the first edition of Meishiv Davar, printed in 1894, and confirmed what Rabbi Oberlander said is indeed correct, the words 'Hameilits etc.' appear. However, when he checked another copy of Meishiv Davar, also printed in 1894, he saw that the words 'Hameilits etc.' had been removed! Thus proving that this censorship took place already in 1894!
It appears that the Meishiv Davar was printed twice in 1894 and already there are differences between the two editions.
The Mifal Bibliography Haivrit notes:
קיימות הדפסות סטיריאוטיפיות אחדות של ספר זה, ובכולן התאריך תרנ"ד. יש השמטות אחדות שונות בין הדפסה להדפסה.
However, they do not write what the differences are, exactly. It seems we have uncovered one of them.[15]
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
Shmuel Glick, in his first volume of Kuntres Hateshuvot Hachadoshot, s.v. Meishiv Davar [p. 686 # 2498], does not make any mention of there being two versions of the 1894 edition. However, in volume three [p. 1505], Glick notes that there are different editions of Meishiv Davar and while he does mention one difference between the two editions, he does not note this particular discrepancy. [See the end of the post.]
The story does not end here. When Mr. Israel turned the page to the very next siman in the Meishiv Davar, he again noticed the same occurrence. In one edition of the 1894 Meishiv Davar [p. 73, responsum 9] it says 'Hameliits etc.' and in the other edition, also printed in 1894, the word 'Hameilits' had been removed!
![]()
![]()
![]()
Even more interesting is that these two Teshuvot originally appeared as articles in the Hameilits newspaper!!
Additionally worth pointing out, is another mention of Hameilits newspaper in the same siman [no. 9], which was not edited out from either 1894 edition:
אבל אם בעל נפש הוא עליו לבקש תחלה מחילה ברבים באותו מקום הוא המליץ...
[Presumably, those responsible for censoring the edition mistook the word to mean 'advocated', not the title of the newspaper]
Images five
In 1968, the Meishiv Davar was reprinted based on the 1894 edition that included the words 'Hameilits etc.'.
In 2003, a volume called Igrot HaNetziv Me-Volozhin was printed in Bnei Brak, including some letters on this same controversy [pp. 168- 174] [without saying where they are from[16]] with the words 'Hameilits etc.'
Netziv and his Emek Ha-Netziv
Surprisingly, the story does not end here.
In an article written in 1887 by Rav Kook about the Netziv[17], he writes:
ובהיותו בן עשרים ושלש שנים כבר ראה לבו הרבה חכמה ודעת בכל מקצועות תורה שבעל פה ואז החל לכתוב ספרו הגדול על הספרי חמדה גנוזה עמו עד היום... הננו מעוררים בזה את כבוד הגאון שליט"א לזכות את הרבים מתופשי התורה בהוצאת הספר היקר הזה לאור עולם ולהאיר עיני רבים ממבקשי הדעת [כנסת ישראל, בעריכת ש'ראבינוויץ, ווארשא תרמ"ח, עמ' 140(=מאמרי הראי"ה, עמ' 124)].
However, the Netziv's Pirush on Sifrei,[18] entitled Emek Ha-Netziv was first printed from manuscript only in 1959-1969. In the first volume the Netziv quotes the "Zofeh Le-hamagid Year ten, issue 28". Gil Perl already notes that this is the edition of the Ha -Maggid printed on July 17, 1867.[19] Although Perl noted other cases of censorship in the Emek Ha-Netziv, this source was not censored.[20] We see here clearly that the Netziv read newspapers and even referenced them in his work.
![]()
Netziv and his Ha'amek Davar
In 1879, the Netziv printed his classic work on chumash, Ha'amek Davar,[21] based on the Shiurim he gave after Davening.[22] In his Pirush to Parshat Bereishis (2:9), he quotes a manuscript of R' Maimon (father of the Rambam) which he had seen printed in Ha-Levonon.
![]()
![]()
In 1937, Rabbi Meir Bar-Ilan printed a collection of almost one thousand and five hundred addenda by the Netziv to his Ha'amek Davar[23] [available here]. On page seven, Netziv quotes the newspaper Ha-tzefirah. Furthermore, Gil Perl points to some additional passages in Ha'amek Davar that seem to be based on material from the newspapers of the time.[24] From all the above, we see him reading newspapers.[25]
![]()
![]()
In 1937, Rabbi Meir Bar-Ilan printed a collection of almost one thousand and five hundred addenda by the Netziv to his Ha'amek Davar[23] [available here]. On page seven, Netziv quotes the newspaper Ha-tzefirah. Furthermore, Gil Perl points to some additional passages in Ha'amek Davar that seem to be based on material from the newspapers of the time.[24] From all the above, we see him reading newspapers.[25]
Censorship and the Ha'amek Davar
In 1999, a new edition of the Ha'amek Davar was printed incorporating many more corrections.[26] They inserted the numerous addenda published by Rabbi Meir Bar-Ilan into their proper places in the chumash. However two pieces were censored out - both of the aforementioned quotes by the Netziv,[27] citing these newspapers!
![]()
![]()
![]()
![]()
In 2005, Rabbi Mordechai Cooperman reprinted the Ha'amek Davar; with annotations, his edition does contain both newspaper references.
![]()
![]()
![]()
More on the Netziv and newspapers
In 2003, a volume called Igrot HaNetziv Me-Volozhin was printed in Bnei Brak this volume is full of references and articles by the Netziv from different newspapers of the time.[28]
In Meishiv Davar 1:44 there is a piece titled: "Al Yamin vsmal'.[29] This siman was actually first printed in the newspaper Machzike Hadat[30] and as can be seen from the introductory paragraphs, it was a response to an earlier article that the Netziv had read in that newspaper.
![]()
![]()
![]()
![]()
Appendix: Some other Gedolim who read Newspapers
Appendix: Some other Gedolim who read Newspapers
Yitzchak Wetzlar writes in the introduction to his Libes Briv (written in the early 1700's) about his work: "think of it as a Newspaper. Nowadays the finest and most important people, scholars and Rabbis read them or have them read to them".[31]
For other Poskim who were known to have read newspapers, see: Rabbi Yakov Emden[32]; Rabbi Yosef Zechariah Stern [as anyone familiar with his writings knows][33]; Yakov Mark, BeMechitzosom Shel Gedolei Hador, p. 34; Roni Beer Marx, ibid, pp. 40-41 [about the Malbim and others]; Rabbi Yitzchak Nissenbaum, Alei Cheldi,[34]; Jacob Katz, With My Own Eyes, pp. 30-31; Pinchas Sirkis, Ish HaEmunah, 1979, p. 82, 86; Jacob J. Schacter, 'Facing the Truths of History', Torah U'maddah Journal, 8 (1998), p. 225, 263-264 [about Rav Moshe Feinstein Zatzal]; Benny Brown, Hachazon Ish, 2011, p. 21 [about the Chazon Ish; who even quotes Ha-Tzefirah in his work on Orach Chaim 141:9].
A student of the forgotten gaon,[34b] Rabbi Moshe Nechemia Kahanov (1817-1887) [Rosh Yeshiva of Eitz Chaim[34c]] writes:
ר'משה נחמיה כהנא או ה'רבה'מחסלביץ, ראש הישיבה, ידע את נטיתי להשכלה וקרבני על כך, שכן אף הוא היה נוטה בצנעה להשכלה ולמשכילים. בימים ההם אסרו על ה'חבצלת'לבוא בקהל והרב מחסלביץ היה מקבל אותה מדי שבת בשבת מידי אני. בכל שבת אחר הצהרים הייתי סר אל הישיבה כש'החבצלת'טמונה בחיקי, מוסר אותה לידיו והוא פורש לחדר קטן הנשען אל הישיבה וקורא בה. כפעם בפעם היה מוסר על ידי שלום לרי"ד פרומקין ומביע לו את ידידותו והוקרתו על השקפתיו של העורך. אוסר אני בכבלים היה מצדיק את הדין על עצמו חולני אני ואין בכחי לעמוד בפני התקיפים ממני [אפרים כהן רייס, מזכרונות איש ירושלים, עמ' 54].
A student of the forgotten gaon,[34b] Rabbi Moshe Nechemia Kahanov (1817-1887) [Rosh Yeshiva of Eitz Chaim[34c]] writes:
ר'משה נחמיה כהנא או ה'רבה'מחסלביץ, ראש הישיבה, ידע את נטיתי להשכלה וקרבני על כך, שכן אף הוא היה נוטה בצנעה להשכלה ולמשכילים. בימים ההם אסרו על ה'חבצלת'לבוא בקהל והרב מחסלביץ היה מקבל אותה מדי שבת בשבת מידי אני. בכל שבת אחר הצהרים הייתי סר אל הישיבה כש'החבצלת'טמונה בחיקי, מוסר אותה לידיו והוא פורש לחדר קטן הנשען אל הישיבה וקורא בה. כפעם בפעם היה מוסר על ידי שלום לרי"ד פרומקין ומביע לו את ידידותו והוקרתו על השקפתיו של העורך. אוסר אני בכבלים היה מצדיק את הדין על עצמו חולני אני ואין בכחי לעמוד בפני התקיפים ממני [אפרים כהן רייס, מזכרונות איש ירושלים, עמ' 54].
Worth pointing out is Binyomin Goldberg's claim that even Rabbi Chaim Soloveitchik secretly read the Hameilits.[35]
Rabbi Moshe Bernstein,[36] Son in law of Rabbi Baruch Ber Leibowitz records the following story about Reb Baruch Ber:
משביקר הגאון ר'משה סולוביציק, שהיה אז ראש ישיבת תחכמוני בוילנה, כיבדו בהגדת שיעור בישיבה, תלמידי הישיבה שהיו ברובם קנאים התנגדו לזה בכל תקף ובאו לומר לרבם כי הם ילכו מהשיעור הזה, הוא אמר להם כדברים האלה, ת"ל חוננתי בכח מיוחד שלא להאמין בדבר שאינו רוצה, לדידי אין הדבר אמת כלל, ידיד נפשו הגאון ר'משה אינו כלל בישיבת המזרחי תחכמוני[37], אינו קורא עתונים ואינו מאמין להם, וככה אני יועץ גם לכם, התלמידים שמעו לקולו והקשיבו אל השיעור בנחת ובשלוה [הגיונות, עמ'עב].
Another Great Gaon who read newspapers was Rabbi Eliyahu Klatzkin. According to his son Yakov, he subscribed to and read several papers in different languages.[38] In an incredible Teshuva of his regarding Tzar Balei Chaim Rabbi Klatzkin quotes numerous medical works in different languages and even newspapers, including The London Times and others papers in Russian and Yiddish.[39]
While Rabbi Moshe Zeirah, Yeshurun 15 (2005), pp. 753-776, refers to the Teshuva on Tzar Balei Chaim and Rabbi Eliyahu Klatzkin's expert knowledge of science, he does not mention this point.[40]
![]()
![]()
Another person who read newspapers was Rabbi Shneur Zalman Me'Lublin,[41] author of the Shut Toras Chessed:
רבי ישראל דוד פרומקין שהיה ממעריצי הרב שלח להרב בכל יום ששי העתון חבצלת שהוציא לאור. לקח הרב סכין וחתך למעלה, שיהא נוח לקרות, הביט שניה אחת על העמוד הראשון וכן על השני וכן להלן רק איזה שניות, אחר כך לקח את העתון ופרש על המפה שעל השלחן, ועליו היתה הרבנית מעמדת המנרות של שבת שלא יטפטף מן החלב על המפה. חשבתי שאינו קורא כל הכותב בעתון, המכיל 8 עמודים שלמים, רק מעט בצד זה ומעט מצד שני, וכן הלאה. פעם בין מנחה למעריב, כאשר שכב על מטתו ושמע חדשות (כשאר הבאתי לעיל), ספר אחד חדשות מענינות, אמר הרב זה מדפוס בעתון חבצלת של שבוע זה, ואמר לי להביא את העתון שהיה מונח על האיצטבא. מסרתי לו, ותוך כדי דיבר פתח העתון והראה בעמוד פלוני שורה פלונית כתוב זאת. נשתוממתי שבמהירות כל כך קורא את כל העתון ובשניה אחת הראה איפה מודפס [שלשה עולמות, ב, עמ'קמז-קמח].
Another person who read newspapers was Rabbi Elchanon Wasserman. The following passage appears on Rabbi Aron Sorasky's book Or Elchonon [1: 27-28 and the second passage appears in the same book pp. 282-283]. In the English version adaption of this book printed by Artscroll called Reb Elchonon both passage appear uncensored [pp. 28-29, 216] [Thanks to my friend Eli Markin for this source].
![]()
![]()
Another additional point in all this is there were great Gedolim who wrote articles in some of these newspapers[41b] such as Rabbi Alexander Moshe Lapidus,[42] Rabbi Tzvi Hirsch Kalisher,[43] Rabbi Eliyahu Gutmacher,[44] Rabbi Shmuel Moholiver, [45]Rabbi Mordechai Eliasberg[46] and
Just to conclude with one last story related to reading newspaper:
![]()
![]()
![]()
![]()
![]()
*Special thanks goes to my good friend Yisroel Israel for all his time and help in preparing this article. I would also like to thank my friend Rabbi Yosaif M. Dubovick for editing this article.
[1] For general sources on censorship in Shut [Responsa] Literature see S. Glick, Kuntres Hateshuvot Hachadoshot, vol. 1, introduction, pp. 58-67; ibid, E-Shnev leSafrut HaTeshuvot, pp. 259-290.
[2] In the future, I hope to return to exploring other Heterim for reading newspapers on Shabbos. For now see: Herman Pollack, Jewish Folkways in Germanic lands (1648-1806), Cambridge 1971, pp. 168-169, 235, Daniel Sperber, Darka Shel Halacha, pp. 238-241. I also hope to return to the Netziv and his writings in a special series of articles devoted to him. It must be noted that "newspapers" in this context do not only refer to newspapers like the New York Times. The periodical literature read by the Netziv was not the Times and was not Hamodia. These were in many cases ideologically maskilic papers, and while they contained typical Torah articles, they *also* contained editorials and "academic Jewish" type stuff, and this is what the Netziv read and these are what he is talking about, quoting, etc.
[3] Torah u-Madda Journal 2 (1990), pp. 76-133
[4] See Rabbi Kirshbaum, HY"d, Zion Le-Menachem, New York 1965, pp. 251-265.
[5] Many years ago I discussed the work Mekor Baruch with my Rosh Yeshiva, Rabbi Zelig Epstein Zatzal. He told me he that he had no problem believing this story by Rabbi Epstein or others that people had issues with. He mentioned that when he was learning in the Mir in Europe, he chipped in together with a few friends to purchase a set of Mekor Baruch. When I asked him specifically about this passage of the Netziv reading newspapers on Shabbos, he reiterated that he had no problem accepting its truth. He then told me that he once spent a Shabbos at Rav Dovid Tevil Dynovsky's home whose daughter would read to him from a Yiddish newspaper. See Rabbi Nosson Kamenetsky, Making of a Godol, 2, p. 1178 who quotes the same anecdote regarding Rav Dynovsky, citing Rabbi Zelig Epstein.
Rav Dynovsky's anonymously published sefer, Maamar Likrat Tzamei,[which is an attack on Zionism, Hertzl and the Mizrachi movement], is full of quotes from the various Hebrew and Yiddish newspapers of the time [see for example pp. 5, 6, 20, 26, 29, 30, 31, 35, 37, 40, 45, 46 49, 50].
Saul Leiberman considered Rav Dynovsky his main Rebbe [Making of a Godol, 2, p. 1189, based on an interview with Shraga Abramson]. Shraga Abramson who also learnt by Rav Dynovsky writes about Leiberman and Rav Dynovsky the following:
לא רחוק מעיירת מולדתו, מוטלה, היתה ישיבה קטנה שידועה היתה בשעתה, לפני מלחמת העולם הראשונה, זו ישיבת מאלטש, בראשה עמד אדם מיוחד: רב העיירה וראש הישיבה ר'דוד טעבל דיינובסקי, הי"ד, מבעלי ההגיון שבלימוד התלמוד ומבעלי המוסר מן יסד ר'ישראל סאלאנטר. היסוד שהונח לו לליברמן בישיבה זאת היינו, לימוד התורה ולימוד המוסר נשאר אצלו חזק בכל ימי חייו. וליברמן ידע את ההשפעה שהושפע בישיבה זאת, וזכר לה חסד נעוריו כל ימיו [לזכרו של שואל ליברמן, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, ירושלים תשמ"ד, עמ' 24-25].
For more information on this unknown Gaon see Rabbi Nosson Kamenetsky, Making of a Godol, 2, pp. 1174-1181.
Of course, it bears mentioning (as already noted On the Main Line [here]), Chief Rabbi Herzog's words, The Jewish Chronicle, February 25, 1927: "On Sabbath morning, while turning the pages of my copy of the Jewish Chronicle, my eye caught under the caption Obituary notices the name of Rabbi Meir Simcha of Dvinsk…".
See also Rabbi Yechiel Yaakov Weinberg, Kisvei Hagaon Rabbi Yechiel Yaakov Weinberg, 2, p. 396:
אחד מבני המשפחה הזאת הלעיז על הרב שהוא קורא עתונים בשבת.
[6] I hope to return to this journal in a future article. Meanwhile, see Yehudah Mirsky, An Intellectual and Spiritual Biography of Rabbi Avraham Yitzhaq Ha-Cohen Kook from 1865-1904, PhD dissertation, Harvard University 2007, pp. 85-99. I am not sure why this volume [as far as I can see] did not make it to the Kuntres Hateshuvot Hachadoshot of Shmuel Glick.
[7] These letters were printed from manuscript in Moriah 23 (3-4) (1999), pp. 54-60 and more recently in a new edition of the 'Ittur Sofrim' printed in 2011, pp. 97-102.
[8] Otzar R' Chaim Berlin, Shut Nishmat Chaim, 4, (2008), p. 114; Shut Nishmat Chaim, Siman 24.
[9] Rav Kook already commented about this Heter at the end of the first issue of the Ittur Sofrim. See also Shut Bikurei Shlomo siman, 3-4 for more on this topic. The Chasdei Dovid, 2, Jerusalem 1994, p. 149, on the related passage in Tosefta, is extremely important for this topic.
[10] See also Rabbi Shlomo Yosef Zevin, Ishim Veshitos, (2007), pp. 17-18; Rabbi Moshe Shmuel Shapiro, R. Moshe Shmuel Ve-doro, p. 54.
[11] Of course, there were many Poskim who were against reading newspapers even during the week. See, for example, the Chofetz Chaim's son, who writes:
מר אבא לא קרא עיתונים מעולם אף באותם שלא היה בהם מינות, ועגבים וליצנות ולא היה ניחא דעתו מקריאתי אני והיה אומר מה תמצא בעתונים רק צרות וצרות מבלי שאין בידינו להושיע, וידע אנכי זאת גם מבלעדי העתונים כי אין העולם הזה מקום של נחת וקורת רוח וכמו שאמר הכתוב... [דוגמא מדרכי אבי זצ"ל, עמ'מג.]
See also the Michtavei Chofetz Chaim #42:
![]()
![]()
![]()
See also this passage:
![]()
![]()
![]()
And this passage:
![]()
![]()
See most recently: Divrei Chachomim, Bnei Brak 1975; Rabbi Kalman Krohn, Harchek Mei'aleha Darcheka, Lakewood 2012. See Rabbi Fuerst, Ir Hagoleh, 1, p. 476. See also Mi'pihem, p. 375.
[12] This passage appears in the original Yiddish version of the book Fun Volozhin Biz Yerushalayim, Chapter 12. See also Me-Volozhin LeYerushalayim p. 163.
[13] Moshe Yuft, Reshumot V'zichronot, 1924, p. 10. This memoir is not found in Pirkei Zichronot, nor was it used by S. Stampfer in Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century.
[14] This passage appears on page 179 of the Hebrew edition of Stampfer's book.
[15] See also Rabbi S. Gershuni, Hama'yan, 52:4 [202] (2012), p. 54 note, 22 who mentions this censorship about the Hameilits, but not that there were two editions of the 1894 printing.
[16] It appears that there are additional letters about this same subject. See ibid, pp.163-168. For more on the controversy related to these Teshuvot, see Y. Mondshine, Zechor L'Avraham, (1999) pp. 374- 444 [also available here]. See also Igrot R. Yitzchak Elchanan, 1 (2004), pp. 266-267. See also S. Glick, E-Shnev leSafrut HaTeshuvot, pp.150-154.
[17] On this essay see Yehudah Mirsky, An Intellectual and Spiritual Biography of Rabbi Avraham Yitzhaq Ha-Cohen Kook from 1865-1904, PhD dissertation, Harvard University 2007, pp. 84-85. See also Rabbi Yitzchak Nissenbaum who wrote about this essay:
את... רבי אברהם יצחק הכהן קוק שמעתי זה כבר. בעודני צעיר קראתי את מאמרו ב'כנסת ישראל'לשפ"ר על הנצי"ב מוואלוזין, וכתלמיד הישיבה, המחבב את רבו הזקן, נהניתי מאד מדבריו [עלי חלדי, עמ' 188].
[18] I hope to return to this incredible work in the future for now see the beautiful book of Gil Perl, The Pillar of Volozhin, Boston 2012.
[19] Gil Perl, The Pillar of Volozhin, Boston 2012, p. 32.
[21] On this work see: Jay Harris, How Do We Know This?, pp. 239-244; Channah Katz, Mishnat Hanetziv, pp. 93-98; idem, Machanayim 4 (1993), pp. 380-387; Nissim Eliakim, Haamek Davar la-Netziv, Moreshet Yaakov 2003; Gil Perl, The Pillar of Volozhin, pp. 168-237; Rabbi Dov Leor, Aloni Mamrei, 121 (2008), pp. 73-85. For the dating of this work see: Gil Perl, ibid, pp. 169-171; Rabbi S. Gershuni, Hama'yan, 52:4 [202]. (2012), pp. 50-56.
On the Ha'amek Davar, see the article (quoted above) written in 1887 by Rav Kook about the Netziv where he writes:
בעת ההיא כתב גם כן ביאורו על התורה, אשר גם בו היתה לו האמת לקו והבקרת הנאמנה למשקלת יישר דברי חז"ל עפ"י הדקדוק בסגנון מליצת הכתוב...
In a letter to Dr. Eliyahu Harkavi the Netziv writes [I will hopefully return to the nature of their relationship in the future]:
וידעתי כי איני כדאי והגון להדפסה רחבה כזו, ומה אני ומה כחי להוציא לאור ביאור פרוס על חמשה חומשי תורה, וגם בפעלת ההדפסה רבה אשר הגיע עד חמשת אלפים רו"כ, ובחיי ראשי כי לא הי'מכן בידי גם מאה רו"כ, אך יד ה'והשגחתו הפרטית הי'עמדי בזכות הישיבה הק'שאני מוסר נפשי עליה, והטה דעת המדפסים להדפיס בהקפה יותר משלש אלפים רו"כ... [שנות דור ודור, ב, עמ'קפג-קפד (=אגרות הנצי"ב, עמ'לא)].
See also Igrot HaNetziv Me-Volozhin, p. 214.
[22] The subject of these shiurim was not dealt with in the excellent book of S. Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century or in the volume Toldot Beis Hashem B'Volozhin,.
בהנהגת הישיבה... גם הרגיל אותם לשנן פרשה אחת בכל יום מפרשת השבוע ויער אזנם למוסר לדעת איך ללכת נגד החיים...".
On these shiurim See the Netziv who writes:
וזכות הרבים עמדה לי שפירשתי בכל יום הפרשה לפני היושבים לפני ה'בית התלמוד עץ החיים אשר נטע אביר הרועים הגאון מהור"ח זצ"ל [קדמת העמק, אות ה].
In the article (quoted above) written in 1887, by Rav Kook about the Netziv he writes:
See also Pinchas Turberg's picturesque description of the scene when at age fourteen he first walked in to the Volzhiner Yeshiva on a Friday morning:
בבוקר,... השכמתי לקום וברוח סוערת מהרים לבית הישיבה., הרושם שעשה עלי הבית הגדול... כל זה אי אפשר לתאר באומר ודברים. הרגשתי את עצמי כאלו נכנסתי לתוך עולם אחר... ביחוד משך אליו את העין איש זקן בעל פנים מאירות ועינים טובות ומלטפות, שישב מעוטף בטלית ומעוטר בתפלין ולמד לפני תלמידים פרשת השבוע. הזקן הזה היה ראש הישיבה, הנצי"ב שלמד את שעוריו בחומש לאחרי תפלת שחרית [כתבי פינחס טורברג, ניו יורק תשי"ג, עמ'קלא (= פרקי זכרונות, עמ' 195)].
Rabbi Yitzchak Nissenbaum writes in his beautiful memoirs:
זמן מה הייתי שומע גם את שעורי הנצי"ב בחומש, שהיה מטיף אחרי תפילת השחרית [עלי חלדי, עמ' 45 (=פרקי זכרונות, עמ' 103].
In an article comparing the Netziv and Rabbi Chaim Soloveitchik, Rabbi Yitzchak Nissenbaum writes a bit more:
הסבא יושב בכל יום ויום אחר התפילה ומטיף לפני התלמידים פרשה בתורה מסדר השבוע, וכה הוא לומד ומלמד במשך השנה את כל חמשת חומשי תורה, עד שנולד לו באורו הידוע 'העמק דבר'. והנכד חושב כי תורה שבכתב ניתנה רק לתינקות של בית רבן טרם שהגיע זמנם ללוד את תורה שבעל פה" [הצפירה, ו'תשרי תרע"ט גלי' 37 עמוד 9].
Micha Yosef Berdyczewski writes:
תפילת שחרית בציבור בשעה 8 בבוקר... ורבים יישארו לשמוע פרשת השבוע מבוארת מפי הרב הגאון ר'נצי"ב שליט"א על פי דרכו ביאורו הנפלא, הנוטע בקרב לב השומעים רגשות יקרות ואהבת אלקים ואדם. [מיכה יוסף ברדיצ'בסקי, כתבים, א, עמ' 73 וראה שם, עמ' 71, 196]
See also Rabbi Meir Bar-Ilan, Me-Volozhin LeYerushalayim pp. 112-113; Pirkei Zichronot, p. 127, 172; Rabbi Moshe Neryah, Toldot HaNetziv, pp. 13-14; Rabbi Moshe Shmuel Shapiro, R. Moshe Shmuel Ve-doro, p. 41, 72; Moshe Tzinovitz, Etz Chaim, p. 235. See also Binyomin Goldberg's peculiar claim that the general consensus towards the Netziv's Chumash Shiur was indifference, at best. This passage can be found in Zichron LeAchronim, 1924, p. 21. This book is extremely rare and there is no copy of it in Jewish National Library. Special thanks to Professor Shaul Stampfer for providing me with a photo-copy.
Chumash was learned in Volozhin in the times of Rabbi Chaim Volozhiner and Reb Itzeleh Volozhiner. See: Rabbi Yechiel Yaakov Weinberg, Kisvei Hagaon Rabbi Yechiel Yaakov Weinberg Zal, 2, p. 217; Dov Eliach, Avi Hayeshivot, 2012, pp. 460-462; S. Stampfer, Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century, p. 42; Toldot Beis Hashem B'Volozhin, p. 63;M. Breuer, Ohalei Torah, pp. 122-123; Shlomo Tikochinski, Darchei Halimud Beyeshivot Lita Bimeah Hatesha Esreh, MA Thesis (Hebrew University, Jerusalem, 2004), p. 34.
In Pirkei Zichronot [p.84] we find a claim from Shmuel Zitron that R. Yehoshua Levin gave a chumash shiur using Mendelsohn's Biur. However, S. Stampfer [ibid, p. 68] already notes that Zitron's memoirs are not always accurate.
On Chumash being part of curricula in Yeshivot, see M. Breuer, Ohalei Torah, pp. 118-123. I hope to return to this subject in the future.
[23] The Netziv was always working on adding to this work, In a letter, he writes:
ויאמין לי מעלתו כי נכספתי מאוד לשוב ולהדפיס החומשים עם העמק דבר, כי רבים מבקשים אותם ממני, וגם יש לי הוספות הרבה, אבל אין לי עצה להשיג הוצאות הדפסה... [פרשגן, תרנ"ט ראש הספר].
This letter is also printed in Igrot HaNetziv Me-Volozhin (p. 41) without citing its source.
See also the following interesting letter from the Netziv to Rabbi Eliezer Lipman Prins:
ובכלל אענה על תרעומת מע"כ שקצרתי בלשוני כ"כ כי טוב הוא להתחוקק בראש למי שחפץ להבין ולהשכיל. ובכ"ז מודה אני שיש מקומות שקצרתי יותר מהנדרש וכשאר יזכני ה'ברחמיו לשוב ולהדפיס החומשים עם באור העמק דבר אי"ה אראה לתקן הלשון באיזה מקומות. לבד אשר אשית נוספות הרבה אשר זכני ד'לדקדק בלשון המקרא. אך עתה קצרה ידי לשוב ולהדפיס משום חוסר מעות. [פרנס לדורו, עמ' 208-209].
Worth noting is that the 1999 edition quotes this letter in the beginning of their edition, without giving the source. They also print the whole letter in the back of the volume of Ha'amek Davar on Shemos (p. 21), without referencing the source. This letter is also printed in Igrot HaNetziv Me-Volozhin (pp. 34-35) without citing its source.
The Aderet writes when he first met the Netziv:
העירותיו כמה דברים בביאורו על התורה שהיה מגיהו אז להדפיסו מחדש (סדר אליהו, עמ' 85).
See also Rabbi Eliezer Lipman Prins' notes on the Ha'amek Davar, printed in his Parnas Ledoro, pp.241-256.
[24] Gil Perl, ibid, p.81, 176-177. Rabbi S. Gershuni, Hama'yan, 52:4 [202], (2012), p. 54 points to further evidence in the Ha'amek Davar that the Netziv read newspapers.
[25] On this work see the excellent introduction by Rabbi Meir Bar-Ilan [of course it's not included in the newer editions]; Rabbi Shlomo Yosef Zevin, Ishim Veshitos, (2007), pp. 23-26.
[26] See what they write in the back of the first volume of Ha'amek Davar.
For an interesting discussion relating to this edition, see the back and forth which took place in some recent editions of the journal Hamay'an: Rabbi Avraham Glanzer, Hama'yan, 52:3 [201], (2012), pp. 94-95; Rabbi S. Gershuni, Hama'yan, 52:4 [202], (2012), pp. 50-56; Rabbi Dovid Shapiro, Hama'yan, 52:4 [203]. (2013), p. 103, Although, Rabbi Shapiro deals with an issue of the editing of the new Ha'amek Davar, he does not talk about the censorship of the Netziv's newspaper reading.
מהדורה מתוקנת המופיעה לראשונה, אשר בו אלפי תיקונים והוספות שהגיהם והוסיפם מרן הגהמ"ח זיע"א בכתב יד קדשו על גליוני החומש עם פירוש העמק דבר שהו"ל בחייו בשנות תרל"ט תר"מ. חלק גדול מההספות כבר נדפס בשנת תרח"ץ בסוף החומש, ועתה זכינו בס"ד להשלים את כל ההוספות וההגהות שנמצאו על גליוני החומש בכתי"ק, וכן לעוד הרבה תוספות מהעתקה אחרת שנערכה גם על מנת לשלב את ההוספות והתיקונים להפירוש.
I just started to compare the editions and noticed many new pieces. For example in the Introduction of the Netziv to the Ha'amek Davar called Kadmus Ha'amek there are over 20 new lines of text added in different places. In the famous introduction of Netziv to Chumash Bereishis over 6 new lines of text were added. I will hopefully return to all this in the future.
My problem with this edition is that although it's amazing to have all these new pieces it would have been helpful for one to be able to see what's new and what's old. I would have suggested that they use different fonts, one for the original work, one for the 1500 additions from Rabbi Meir Bar Ilan and one for the new material that they added. Similar to the style found in the Eshkol edition of the Siddur of Rabbi Yakov Emden which allows the reader to see easily what is being added. For a different criticism see what Rabbi Mordechai Cooperman writes in the introduction to his edition of the Ha'amek Davar.
[27] Rabbi S. Gershuni, Hama'yan, 52:4 [202]. (2012), p. 53 also points to the censorship.
[28] Hacarmel: p. 21; Ha'maggid: p. 54, 198; Hameilits: p. 60, 113, 114, 140, 147, 168, 170; Ha-Tzefirah: p. 112, 120, 133, 134, 140,141. See also Mekor Baruch, 4, pp.1795-1796 what he brings from the Netziv about the fighting between the Ha'maggid and Ha-Levanon.
However in regard to the Newspaper Ha'Shachar he writes to Dr. Eliyahu Harkavi:
עוד בקשתי.. וכן ראיתי באיזה עלה עת שמעכ"ה מעריך דברים בעלה השחר, מבוקשי אם אפשר לשלחם לי כל היוצא, בלי עלה השחר, המשחיר את כבוד התורה וכל קדושיה עמה, וכי יבוא דברי מע"כ אלי וכבדתים להביט בדבריו [שנות דור ודור, ב, עמ'קפד (=אגרות הנצי"ב, עמ'לב)].
On these newspapers in general see: E.R. Malachi, Mineged Tir'eh, pp. 17-121; Gideon Kouts, Chadushot V'korot HaYamim, Tel Aviv 2013; Dovid Tal, Yehuda Leib Kantor, Tel Aviv 2011, pp. 367-370; Roni Beer Marx, Between Seclusion and Adaption; The Newspaper Halevanon and East European Orthodox Society's Facing Up to Modern Challenges,(Heb.), PhD. Dissertation, Hebrew University, 2011.
[29] On this essay see Y. Rivkin, HaNetziv Viyichuso L'Chibbat Tzion, 1919, pp. 7-9; Rabbi Moshe Shmuel Shapiro, R. Moshe Shmuel Ve-doro, p. 63; Moshe Tzinovitz, Etz Chaim, p. 236; Gil Perl, 'No Two Minds are Alike: Tolerance and Pluralism in the Work of Netziv', Torah U-Maddah Journal, vol. 12, pp. 74-98.
[30] On this newspaper see: Joseph Margoshes, A world apart, A memoir of Jewish Life in Nineteenth Century Galicia, p. 14, 25-27; Rachel Manekin, The Growth and Development of Jewish orthodoxy in Galicia, The "machsike hadas" Society 1867-1883, PHD, Hebrew University 2000.
[31] [(English translation of Yiddish) The Libes Briv of Isaac Wetzlar, edited and translated by Morris Faierstein, p.43 (see also p. 13)].
For some sources of regular people reading Newspapers see Yakov Mark, BeMechitzosom Shel Gedolei Hador, p. 28; Pirkei Zichronot, p. 256 [In Telz]; Joseph Margoshes, A world apart, A memoir of Jewish Life in Nineteenth Century Galicia, p. 45, 47; Mah Shera’Iti [Zichronotav shel Yechezkel Kotik], p. 184, 297; Chaim Hamberger, Sheloshah Olamot, 2, pp. 40-41; Mi'pihem, p.273. See also M. Zalkin, Be'alot Hashachar, pp. 255-261.
[32] Rabbi J.J. Schachter, Rabbi Jacob Emden: Life and Major Works, PhD. Dissertation, Harvard University, 1988, p. 614; Maoz Kahana, 'An Esoteric path to Modernity Rabbi Jacob Emden's Alchemical Quest', Journal of Modern Jewish Study (2013) 12:2, p. 271 note 70.
[33] See also Rabbi Zev Rabiner, Harav Yosef Zechariah Stern, 1943, p. 24.
[34] pp. 56, 73-74, 76, 78, 87, 128, 132, 137, 165, 167, 196, 318.
[34b] The Mishna Berurah quotes his work Netivot Sholom numerous times in Hilchot Bishul, Sharei Tzion (318: 55, 57, 58, 61, 62).
[34c] About him see Avraham Lunz, Netivot Zion VeYerushlayim, pp. 208-209 [who was a talmid of his]; Rabbi Betzalel Landau, in the back of Sifsei Yeshainyim, pp. 35-58; Pinchas Grievsky, Zichron Lechovvim Harishonim, 8, pp. 391-413; Rabbi Yechiel Michel Tycosinski, Luach Eretz Yisroel, 1, pp. 163-167 [=Chatzer Churvos Rebbe Yehudah Hachassid, pp. 48-53] Yosef Salamon, 'The Etz Chaim Yeshiva in Jerusalem at the time of Moshe Nechemiah Cahaniu (1866-1887)', Yeshivot Ubatei Midroshot, pp.187-197. I will hopefully return to this Gaon in the second part of this post.
[34b] The Mishna Berurah quotes his work Netivot Sholom numerous times in Hilchot Bishul, Sharei Tzion (318: 55, 57, 58, 61, 62).
[34c] About him see Avraham Lunz, Netivot Zion VeYerushlayim, pp. 208-209 [who was a talmid of his]; Rabbi Betzalel Landau, in the back of Sifsei Yeshainyim, pp. 35-58; Pinchas Grievsky, Zichron Lechovvim Harishonim, 8, pp. 391-413; Rabbi Yechiel Michel Tycosinski, Luach Eretz Yisroel, 1, pp. 163-167 [=Chatzer Churvos Rebbe Yehudah Hachassid, pp. 48-53] Yosef Salamon, 'The Etz Chaim Yeshiva in Jerusalem at the time of Moshe Nechemiah Cahaniu (1866-1887)', Yeshivot Ubatei Midroshot, pp.187-197. I will hopefully return to this Gaon in the second part of this post.
[35] See his work Zichron LeAchronim, 1924, p. 6. This passage is quoted in Shaul Stampfer 'Lithuanian Yeshivas of the Nineteenth Century', p. 163. See also Rabbi Nosson Kamenetsky, Making of a Godol, 1, p.459 & vol. 2, p. 917 for a possible explanation as to why Rabbi Soloveitchik read the paper.
[36] About him see Li'frakim, pp. 156-157.
[37] However see Rabbi Yitzchak Nissenbaum who was one of the people who ran this Yeshiva who writes:
תכחמוני... כאשר נמנה אחר כך הרב רבי משה סולוביייציק לדירקטור הערכה כבר תכנית ללמוד גפ"ת ובתוכם כבר הובא איזה סדר... [עלי חלדי, עמ' 344] [וראה: אגרות הרב ניסנבוים, עמ' 243].
[38] Notrei Morshet, pp.157-169, for a more complete version of this article see Yaakov Klatzkin, Kesavim, pp. 304-320.
[39]Imrei Shefer, Siman 34, pp. 72-73. See also Shnayer Z. Leiman, Rabbinic Responses to Modernity, Judaic Studies 5, 2007 pp. 116-118.
[40] For more on Rabbi Eliyahu Klatzkin, see Rabbi Amram Blau, Heichal Habesht 34, (2013), pp. 159-160.
[41] About him see: Chaim Hamberger, Sheloshah Olamot, 2, pp. 141-158; Yitzchak Shirion, Zichronot , pp. 43-45; Chachmei Polin, pp. 350-353; Igrot Baal Ha'Toras Chesed edited by Y. Mondshine; Y. Chananel, Ha'Gaon Me'Lublin.
[41b] See: Yakov Lipshitz, Zichron Yakov, 2, pp. 15-19, 99-116; Roni Beer Marx, Between Seclusion and Adaption; The Newspaper Halevanon and East European Orthodox Society's Facing Up to Modern Challenges,(Heb.), PhD. Dissertation, Hebrew University, 2011; Marc Shapiro, Between the Yeshiva World and Modern Orthodoxy, pp. 38-41.
[41b] See: Yakov Lipshitz, Zichron Yakov, 2, pp. 15-19, 99-116; Roni Beer Marx, Between Seclusion and Adaption; The Newspaper Halevanon and East European Orthodox Society's Facing Up to Modern Challenges,(Heb.), PhD. Dissertation, Hebrew University, 2011; Marc Shapiro, Between the Yeshiva World and Modern Orthodoxy, pp. 38-41.
[42]
[43] Many of them are collected in Y. Klausner, Ketavim Tzioni'im, Jerusalem 1947.
[44] Many of them are collected in Succos Shalom, Jerusalem 1990; see for example pp. 31-33, 43, 49, 60, 61, 65, 75, 91, 95, 96, 101, 151, 159, 168, 172.
[45] Yakov Mark, BeMechitzosom Shel Gedolei Hador, pp. 197-198
[46]
[47] See Marc Shapiro, Between the Yeshiva World and Modern Orthodoxy, pp. 23-26.
[47] See Marc Shapiro, Between the Yeshiva World and Modern Orthodoxy, pp. 23-26.